לדינו

לדינו היא שפה רומנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד. בלדינו יש שימוש נרחב במילים עבריות בשל הנוכחות של השפה בחיי קהילת הדוברים . לאחר גירוש ספרד השפה קלטה מילים וביטויים מהשפות המקומיות בהם התגוררו היהודים לאחר הגירוש. אוצר המילים בלדינו כולל גם מילים מספרדית עתיקה, שאינן בשימוש בספרדית המודרנית.

מקור השפה

מקורה של הלדינו בניב קסטיליאני של הספרדית במאה ה-15, שבו דיברו יהודי ספרד. הם שילבו בשפה המקומית גם יסודות בעברית ובארמית. אחרי גירוש היהודים מספרד, הפכה הלדינו לשפה יהודית נפרדת, דיברו בה היהודים באסיה הקטנה, בארצות חבל הבלקן, בדרום רומניה, בצפון אפריקה, במזרח התיכון ובארץ ישראל. בקהילות המגורשים במערב אירופה (הולנד, אנגליה, המבורג, צרפת, בלגיה וכו') לא דיברו לאדינו כי אם ספרדית-בארוקית ופורטוגזית בתקופה הראשונה ולאחר מכן עברו לשפת המדינה.

לדינו ושימושיה

הלדינו שימשה את יהודי טורקיה והפזורה הספרית כשפת היום, לתפילה וללימוד תורה. קיימת ספרות ענפה אשר תורגמה ללדינו, החל מהתנ"ך ועד השולחן ערוך. הספר העולה על כולם ונחשב ליצירה המונומנטאלית בלדינו, הוא ילקוט "מעם לועז" – ספר הכולל מדרשים, פירושים, הלכות, הדרכות מוסר והנהגות. כמו כן השתמשו יהודי האימפריה העות'מנית בלדינו לצרכי מסחר, עד שהפכה לשון הלדינו לשפת המסחר הבינלאומי.

כתיבה ודיבור בלדינו

במשך כ – 450 שנה, עד מחצית המאה ה-19, נכתבה שפת הלדינו בכתב רש"י או בכתב עברי מרובע. כמו כן ניתן למצוא כתבים בלדינו הכתובים באותיות לטיניות או ב"כתב חצי קולמוס" שהיה מקובל בהרבה מקהילות הספרדים.
לכתיבת הלדינו באות עברית היו כללים, למשל: כדי ליצור הבחנה בין עיצור רפה לדגוש השתמשו בגרש לסימון העיצור הרפה (כמו המילה פ'אבלא (Favlas; גם כדי לציין עיצורים שאין להם אות מקבילה בעברית השתמשו בגרש (כגון ז' ליצירת jג' לציון djוגם ch וכו'). באות יו"ד השתמשו לציון תנועות eו־i ובאות ו"ו השתמשו לציון תנועות o ו־u. תנועת a צוינה באל"ף באמצע מילה ובה"א בסוף מילה.

להלן מספר דוגמאות למילים וביטויים מוכרים ומדוברים בלדינו עד היום:
חג שמח- מוֹעֵד אָלֵגְרֵי , Moed alegre, טיול, נסיעה- ו'יָאזֵ'י, Viaje, דיקר (למחיר)- קָארוֹ, Karo
דרך צלחה (מילולית: דרכים של חלב ודבש)- קָאמִינוֹ דֵי לֵיצה אִי מְיֵיל Kaminos de leche y miel l

לדינו כיום

לפני מספר שנים סברו כי כ- 250 אלף איש דיברו לאדינו מסביב לעולם, ככל הנראה מדובר במספר צנוע, מאחר והמספר היותר מציאותי של כל אלה אשר יש להם כיום זכאות לאזרחות ספרדית מתוקף היותם צאצאים למגורשי ספרד נע סביב ה-3.5 מיליון איש.
אם ברשותכם ספרי קודש, תנ"ך, כתבים עתיקי יומין הכתובים בשפת הלא\דינו, אם מוכר לכם הניב הלדיני מהמשפחה המורחבת ופתגמים בלדינו מצלצלים לכם מוכר, ככל הנראה יש לכם קשר ישיר למגורשי ספרד והנכם רשאים לתבוע את זכותכם לקבלת אזרחות ספרדית.